התמונה הזאת מדברת בעד עצמה המוצר משמאל הוא הוותיק יותר. ההבדל במחיר? שקל אחד בלבד.
לטובת החצוף, כמובן…

פעם בחודש, בערך, אני יוצא לתחנת הרכבת בזמן שבו יש עדיין עיתוני בוקר: חינמון היום מול ידיעות הרכבת.

שופטת בית משפט לתעבורה, טל אוסטפלד, שאשרה את עסקת הטיעון

היום היה יום כזה, ואני נדהם מההשוואה בין שני העיתונים. יום מהסוג הזה , כמו ה- 8 במרס, 2011, עושה את ההבדל בינהם כל כך בולט וכל כך משמעותי.

כותרות הביביתון כולן נהדרות: "50 אלף דירות תוך שנה וחצי". "יפונו מאחזים…" , "קיסינג'ר: לשחרר את פולארד.".  ובעמוד 2: "סופרטנקר לבירוקרטיה." , "עליה של 3.7% בשכר הממוצע במשק", ועוד כהנה. ידידי ועמיתי במוערך יאיר גת מקבל עמוד שלם לסקירת נושא נשים יינניות, ויש כתבה על בוב מארלי, ועל ספרים ישראליים, שלהם מוקדשים מדפים שלמים בצרפת. אפילו הגשם חוזר.

ומה היה לי חסר?

אתמול התחוללה סערה בבלוגוספירה, בפייסבוקיה וגם באתרי האינטרנט החדשותיים, המובילים. סיפורה של יעל גרינשפן – או, יותר נכון אחותה, שחר – היכה רבים מאוד בתדהמה.

עורכי החדשות ברשת בי"ת הקדישו לעניין מילים רבות, ואני מוכן להתחייב שגם בטלויזיה מישהו, איפשהו, הזכיר את העניין.

1000 שקל קנס ועובודות שרות?! מדהים. ברדיו של הבוקר – בגלי צה"ל – הקדיש ניב רסקין דקות ארוכות לשיחה עם אמן של שחר, יעל ונטע, על התאונה ועל הרגשתה. ההרגשה שלי היא, שהמקרה הזה הוא עוד שבב חצץ בתערובת האספלט שמכינים לסלילת הכביש בדרך להגבלת עסקות הטיעון המטומטמות. "זה הסטנדרט", אמרו לבני משפחת גרינשפן.  "זה בסדר". "אז שישנו את הסטנדרט", שמעתי את עצמי אומר בקול רם.

אבל העניין הוא ישראל היום – נחזור אליו: בכל העיתון הזה, על 48 עמודיו הצבעוניים, אין ולו מילה אחת על המקרה של גרינשפן ועל הסערה שחולל. מה קורה כאן? האם האבא חבר במפלגת שמאל? האם הם אמרו פעם משהו רע על העיתון או בעליו? איך והאם העסק הזה קשור בממשלה?

מישהו צריך לצעוק את צעקת ההורים. לא רק הגרינשפנים – כולנו. מחר זאת הילדה שלנו שנדרסת, הבן או האחות. אולי האבא. לא תהיה חובה של המדינה להודיע לכם על תוצאות הדיון (במקרה כמו של גרינשפן), לשתף בשיקולים או בכלל, להתיחס. השופטת טל אוסטפלד, זאת שפסקה את מה שפסקה וגזרה את מה שגזרה  ראויה לביקרות,  וכל הביקורת, והאם שעומדת בראשות המערכת היא זאת שצריכה לקרוא לה לסדר היום.

זוכרים את הסיפור על הבושם שלא נגמר או על השמפו שמעולם לא אזל?

ישבו המומחים, וניסו להביא אנשים לקנות יותר בושם, ושמפו. ישבו וחשבו, והעלו רעיונות לקמפיינים ארוכים, יקרים וכואבים…

ואז, מקצה תחתיתו של שולחן הישיבות, נשמע קולו של שוליית העוזר למנכ"ל: "אולי נגדיל את קוטר החור בחמישה אחוז?

והרעיון הזה טוב ליין, הוא מצוין לבירה והוא נפלא בכלל.

לשופרסל יש מותג פרטי, שלו כבר מאות ואלפי פריטים שונים. את עיצוב העטיפות והאריזות עושה הסטודיו של פיליפ בולקייה, כך שהמוצרים באמת עשויים יפה. על כל אחד יש סיפור ומשהו שנותן איזו 'אקסטרא' חביבה, והכל טוב ויפה.

בין שלל המוצרים, תוכלו למצוא גם עוגיות סנדביץ', שלצערי הרב הפכו פופולריות משהו בביתנו. החיקוי הוא של ה- Oreos, והן קצת יותר קטנות, טיפה יותר מלוחות ומעט פחות פריכות. ובכל זאת, הן טסות.

ולמה זה?

כי השופרסל אורזים את העוגיות במארזים פנימיים קטנים, שבכל אחד יש ארבע עוגיות. פתחת, אכלת.

לו היו שש – זה כבר היה נראה יותר מדי. זוג? הצחקתם אותנו. רביעיה? יללה, טוחנים.

טוחנים – וקונים.

גאונים, פשוט גאונים.

כהן ויודקובסקי שניהם היו אנשים גדולים. אין ספק – כל אחד בתחומו, כל אחד והאישיות שלו. את שניהם לא הכרתי, אבל אני מוכן לתת להם את הקרדיט, נגיד ככה, וברור שיותר מזה. לשניהם הגיע שיספידו אותם, ובכבוד. בוודאי מגיעה להם מילה טובה והערכה מהמעסיקים ומקומות העבודה שלהם, בוודאי אם היו בהם במשרות גבוהות. ביום שאחרי ההלוויה של יודקובסקי, ידיעות אחרונות נכשל בזה. לגמרי…

אני משווה בין כמויות המילים, התמונות והאייטמים שנשפכו ונשפכים על אבי כהן, לבין כמויות המילים, התמונות והאייטמים שנשפכים על דב יודקובסקי – מגדולי העיתונאים שלנו – ואני מתכווץ בפינה.

אין מה להשוות, תאמינו לי. יום קודם להלוויה, אחרי מותו, קיבלו יודקובסקי וכהן שני עמודים כל אחד, בגירסא המקוצרת של ידיעות אחרונות. מוסף הספורט? חמישה עמודים לכהן, כולל עמוד השער (תמונת ענק).

הבוקר – הבוקר שאחרי ההלוויות – פתחתי את שני החינמונים שמחלקים ברכבת: ישראל היום, וידיעות אחרונות המקוצר (מהדורה לרכבתאים וסטודנטים).

ידיעות אחרונות העניק לאבי כהן חמישה עמודים ממוסף הספורט שלו – חמישה(!) עמודים, כולל עמוד השער, שחור כולו, עם דברי הבן.

דב יודקובסקי קיבל כ- 130 מילה, בעמוד 18, לצידה של ביקורת טלויזיה על 'סקס בבית האח הגדול'.

ומול זה?

על אבי כהן? שני עמודים ב'ישראל היום'. על דב יודקובסקי? פחות או יותר אותו מספר מילים מערכתיות, שכוללות את איזכור שמו של העיתון המתחרה – ידיעות אחרונות. מתחת לזה מאמר של כמה מאות מילים של מרדכי גילת – כיום עיתונאי בישראל היום – על דב יודקובסקי.

אז מה קורה כאן?

ספורט מוכר יותר עיתונים, זה ברור, כולל מודעות אבל: חמשת העמודים ב'ידיעות' זיכו את העיתון כמעט בעמוד שלם של מודעות אבל. שני העמודים ב'ישראל היום' זיכו את העיתון בשתי מודעות אבל. הסתכלות צינית? יכול להיות. אבל נכונה.

שמני הזית של עץ הזית מחקים את זיתא

אז צבע הזכוכית קצת שונה, נניח, והפקק טיפה אחר, אבל הרעיון – אותו רעיון. זיתא לקחו עגבניה עסיסית ושמו עליה שמן זית? יללה, נלך על זה גם, חברים, ודוגמאות אחרות יש גם יש.

שמני הזית של זיתא - מחברים אוכל ושמן זית

הרעיון מאחורי קמפיין שמן הזית של זיתא הוא לחבר אוכל ושמן זית. שלא יחשבו ששמן זית זה רק לתיבול. אז הלכו 'עץ הזית' ונרתמו לקמפיין, כנראה. הם רק שכחו לעשות את זה בצורה אלגנטית.

מה שעוד הם עשו הוא לתת שם איזו תחרות שכן או לא זכו בה. מבדיקה ברשת מסתבר שזה משהו פנימי של יוניליבר, הבעלים של המותג. הכל נשאר במשפחה, מה שנקרא.

פיליפ בולקייה אחראי לכמה קמפיינים ועיצובים מוצלחים מאוד. קחו את המותג הפרטי השל השופרסל, למשל, או את סדרת אלטיטיוד של יקבי ברקן. אפילו חלק מהתוויות של יקב דלתון הוא עיצב. מעניין מה קרה כאן. מקרה או פשוט 'משהו אחר'? לא ברור.

תכל'ס, את ההודעה הזאת קיבלתי ממשרד שאני לא מכיר ויחצ"ן שבחיים לא עבדתי איתו. וכך הוא כותב – עשיתי קופי-פייסט (כמו כל עיתונאי ראוי). מה שיפה הוא שאני, כמו כל עיתונאי, עובד אצל היחצ"ן: זה לא רק חשוב לו, אלא אני מתבקש להרתם, ולהזיז יחד איתו את העניין הזה. "נזיז את העניין הזה".  וכדי לחדד את ה"עניין הזה", של ההזזה וה"לא סתם מסעדה", אין אפילו מילת בקשה אחת בתוך האייטם, ולא, גם לא 'תודה' בסיפא.
——————-
בהמשך לשיחתנו, יש לי פה אייטם מאוד חשוב בנושא מסעדה חדשה בכפר סבא. מסעדה שהקים אהוד שגב (הזכור מתכנית הריאליטי של אורי גלר בערוץ 2), והבעלים של המסעדה הפופולרית "קפה נמרוד" בנמל תל אביב.
לא מדובר פה בסתם עוד מסעדה, זה מקום שמתקיימות בו הופעות חיות, סטנדאפ, ערבי במה פתוחה, מופעי קסמים, אירועים, מקום שמביא את לב ניו יורק למדרחוב בכפר סבא.
ממש חשוב לי שנזיז את העניין הזה. ערב ההשקה הוא ב11.11 ואם זה לא יפורסם לפני הסופ"ש הקרוב זה כבר לא יהיה אקטואלי.
שם המקום הוא קריסטה ריי, ממוקמת בכפר סבא, מדרחוב ירושלים 38.
מצ"ב קישור לאתר המסעדה, וקובץ ההודעה לעיתונות.

——————–

וכדי שלא תגידו "אתה לא בסדר, זה חשוב לו ואתה לא נרתם להזיז את העניינים, מצורפת ההזמנה לארוע. וכן, לפני ה- 11.11, כדי שיהיה רלוונטי.

הזמנה לפתיחת מסעדה

פחות בפחית: שבע פיסות אנשובי

שימו לב לצילום המפתה שעל האריזה, ולמציאות הנשכנית. ספרתי שבע פיסות של אנשובי בפחית הזאת…